על מה מדברים?

אונס (1) אורתודוכסים (1) אחד במאי (1) אנארכיזם (1) אנרכיזם (1) אפיפיור (1) ארצות הברית (4) בדלנות (2) בצע (1) ברית המועצות (1) גאווה (3) גרגרנות (3) דת (4) האח הגדול (1) הארץ (1) הדרת נשים (1) הטרדה מינית (1) המזרח התיכון (1) התנועה הליברלית החדשה (1) זעם (2) חטאים (3) חיזבאללה (1) טאו (2) טאואיזם (2) טרור (2) יהדות (2) יהודים (1) יום הזכרון (1) יום הנצחון (1) יום כיפור (1) ימין (6) ישוע (1) ישראל (4) כבוד (1) כיבוש (2) לאו צה (1) לבנון (1) ליברליזם (8) ליברלים (3) מגדר (1) מדיטציה (1) מלחמה (3) מלחמת העולם השנייה (2) מצרים (1) מרצ (1) נוצרים (1) נצרות (2) סוציאליזם (8) סוציאליסטים (1) סוריה (1) סין (1) סלובניה (1) ספרטיזם (1) סרבנות (1) עבודה (1) עצלות (1) ערבים (1) ערכים (1) פאשיזם (1) פוליטיקה (5) פיגוע (1) פילוסופיה (1) פלסטין (2) פמיניזם (3) פסח (1) פסחא (1) פרובוקציה (1) פרנציסקוס (1) צבא (2) צבא ההגנה לישראל (4) צום (1) ציונות (2) צניעות (2) צעדת השרמוטות (2) צפון קוריאה (1) קומוניזם (2) קונסרבטיבים (1) קים ג'ונג און (1) קנאה (1) קפיטליזם (2) קתולים (1) רבין (1) רבנות (1) רוסיה (2) שטחים (1) שירה (1) שירים (2) שלום (1) שמאל (9) שמרנים (1) שנאה (1) תאווה (1) תיאופוביה (1) תשוקה (1) poetry (1)

יום שבת, 20 באפריל 2013

פרדוקס השמאל האנארכיסטי

קצת עדכונים גלובליים זריזים לפני שאתחיל:
אחרי הרעש, שהחבר קים ג'ונג און עשה בצפון מזרח אסיה חתמו שתי המעצמות הגדולות, סין וארה"ב, על הסכם הרגעה, או יותר מדויק הסכם "קים, יא ילד, חלאס שטויות!". יפה ששתי היריבות משתפות פעולה. הרפובליקה העממית של סין, סבורני, כבר למדו מזמן את מהות ה-ביחד. עכשיו מסתמן שגם ארה"ב הגאוותנית השכילה לעשות כן כשחתמה על ההסכם. בנוסף לכך הסכים שר ההגנה האמריקני, צ'אק הייגל, לבטל את האימון המשותף שתוכנן לארה"ב ודרום קוריאה - מה שהגדיל את זעמו של החבר ג'ונג און שקפץ גבוה מדי מעל גובהו. כנראה לקחי ויאטנם ועיראק לימדו את האמריקנים משהו, הסכמים עדיפים על מלחמה, במיוחד בעידן המודרני. הגיע הזמן שגם הצפון קוריאני ילמד. בינתיים שיירת סוללות פטריות פרוסה על חופה המערבי של יפן, מי שהיתה בובה של הפאשיסטים היום בובה של הקפיטליסטים.

סדרת סרטונים משעשעת ביוטיוב מתחקה אחר חייו של הגיבור המהולל והכל-יכול קים ג'ונג און.

עוד חיבור סיני-אמריקני, פחות משמח. השבוע התבצע פיגוע טרור במרתון בוסטון בארה"ב. בין הרוגי הפיגוע היתה צעירה בת 39, ילד בן 8 ואזרחית סינית. כעבור זמן לא-רב החלו להגיע תיאוריות קונספירציה:
  1. חיסול בחסות הממשלה כדי שאובאמה יוכל להראות שאכפת לו מהתושבים.
  2. החבר הצפון קוריאני. אולי הרגענו אותך והושבנו אותך בשקט אבל אתה עדיין חיב להראות לנו כמה כוח יש לך.
  3. וכמובן, נעצר אזרח סעודי מוסלמי כחשוד.
מאז הפיגוע נרצח נהרג שוטר באוניברסיטת MIT שבקיימברדג' ונחטף רכב.
אותרו שני חשודים בביצוע הפיגוע(ים). שני תושבי צ'צ'ניה (חבל ארץ ברוסיה ברובו מוסלמי) אחד נהרג והשני משוטט חופשי. משטרת בוסטון וה- FBI ביקשה להינעל בבתים.

עודכן ב 20.04.13

נתפס המחבל דז'וחר צרנייב

מותם של אזרחים, אמריקנים וסינים, עשוי לקרב בין שתי האומות. עצוב שזה המצב שמגשר בינהן, זה וצפון קוריאה. העולם מתקדם לקראת מסלול שפוי יחסית, ואולי הגיע הזמן שהמעצמות האדומות והמעצמות הקפיטליסטיות יחברו כדי להילחם בפאשיזם האיסלמיסטי-תיאוקרטי, בדיוק כמו במלחה"מ השנייה, שאז הפאשיזם לא היה איסלאמי.


פרדוקס השמאל האנארכיסטי:
פרדוקס הוא צירוף מילים ביוונית: פארא- מקביל, קרוב, ליד. דוקסא - אמונה, דעה. כיום אנו משתמשים במונח זה כדי לתאר אירועים ותרחישים הסותרים את עצמם במיוחד בעולם הפיזיקה הקוונטית.
בעבר נהגו פילוסופים היוונים להתפלפל בנושא זה והשתמש בעיקר לתיאור אמונות ודעות שלא מתיישבות עם עצמן.
שאלה מוכרת היתה כלפי היהודים: האם אל כל-יכול (או קים ג'ונג און) מסוגל לברוא אבן כל-כך כבדה שהוא עצמו לא יכול להרים (בגרסאות אחרות מדובר בתיבה שהוא עצמו לא מסוגל לפתוח.). אם התשובה היא 'כן'. כן, הוא מסוגל לברוא אבן שהוא עצמו לא יכול להרים הרי שאינו כל יכול להרים את האבן ואינו כל-יכול. אם הוא כן מסוגל להרים את האבן הרי שאינו מסוגל לברוא אבן מספיק כבדה. בכל מקרה נכנסו למעגל של סתירות עצמיות. כזהו גם מושג המכונה "השמאל האנארכיסטי", או במקרים יותר מגוחכים, "קומו-אנארכיזם".
בעודי משוטט ברשת למצוא אירועים מעניינים ורלונטיים ל-1 במאי שיבוא עלינו לטובה בשבוע הבא הגעתי לאירוע המזמין אותי לשבירת הטייקונים (משהו כזה) - נשמע מעניין. בעודי ממשיך לחפש אני מגיע לאירוע שמעוצב ממש דומה, אך שונה, אותו תאריך אותה שעה אותן התמונות אך לא אותה הכותרת. "בלוק אנארכיסטי..." ויש המשך לכותרות המגוחכת. ישנו גם סיפור היסטורי נלווה על אירוע בו עובדים יצאו להפגין אל תנאי העסקה, אבל מסיבה מסויימת המילה 'עובדים' הושמטה והפכה ל-'אנארכיסטים'. הם עוד ממשיכים וטוענים שהם מגנים ונלחמים בקפיטליזם. תמוה? בוודאי. הרי אנארכיזם וליברליזם (מילה מכובסת) הן אחיות. האנארכיסטים פשוט צועקים בקול מה שהקפיטליסטים לוחשים בשקט בליבם.
מדוע אין שמאל אנארכיסטי? בואו נרד לשושרם של המושגים המגדירים מהו שמאל ומהי אנארכיזם.
אנארכיזם - להבדיל מאנארכיה, שהיא מצב קיים, האנארכיזם הוא תפיסת עולם שדוגלת באנארכיה תמידית. "ואיש הישר בעיניו יעשה". "ארך" - פירושו 'עליון' או 'רב', כמו ארכי טרוריסט, ארכמאג, ארכי מלאף/שטן. ומכאן מגיע גם 'ארכיה' - 'שלטון'. המושג 'מונארכיה' (מונו - יחיד) מתאר שלטון מלוכני 'עליון יחיד', או 'שליט יחיד'. אנארכיה ('אנ' לציון ניגוד) היא ניגוד לשלטון או לעליונות. לכוראה, נשמע מצוין, אין עליונות. אולי הם באמת קומוניסטים, כפי שהם טוענים. לא.  אנארכיזם, התפיסה הדוגלת באנארכיה תמידית, בעצם דוגלת בחוסר שלטון. חוסר שלטון כלומר חוסר חוקים או הגדרות, בדיוק כמו הליברטריאנים (מילה מכובסת מאד לתיאור אנארכיסטים וקפיטליסטיים) הדוגלים בביטול כל מוסדות המדינה, ובעצם את המדינה. האנארכיסטים מאמינים בביטול המדינה וביטול מוסדותיה. הזרם הקיצוני, עם הזמן, והתחיל גם לנסות לבטל הגדריות מיניות (גבר, אישה) בשביל כמה גחמות של מורדים חברתיים. אחד הביטוים לבוז לחוקים היא הצפצוף עליהם ולעפמים תקיפת שוטרים או אנשי צבא המייצגים את הציוויליזציה, קחו לדוגמא את נערי הגבעות ואת ילדי ה"תג מחיר". הקפיטליסטיים מעוניינים בסירוס הממשלה, אך השארתה ליופי. במה שונים מהאנארכיסטים? הקטע של היופי. הקפיטליסטים הם פשוט אנארכיסטים לא צבועים מטרת שניהם היא ביטול הממשלה והמדינה. למה אנארכיסטים חושבים שהם שמאלנים? מה מהות הקשקוש הזה אנרכו-קומוניזם, או קומו-אנארכיזם. הם חושבים שבביטול הממשלות והחוקים אנשים יכולו לחיות ביחד כרצונם וכך ליישם את עקרונות הקומוניזם. רגע, זה לא מה שקפיטלסטים אומרים? שבהיעדר מדיניות ממשלתית האנשים החזקים יעזרו מרצונם לחלשים? כן. הליברלים והאנארכיסטים, שניהם, חיים באיזו בועה ורודה, שאם טוב לאחד, יהיה טוב לאחר ואולי הוא גם יידאג לו. מה שהם שוכחים בבועה הורודה שלהם הוא שנפש האדם רעה מנעוריה וכשיש כוח לאחד הוא יירצה עוד. והדמוקרטיה היא לא קלף משחק כי, כאמור, השמדנו את הממשלות והמדינות והעמים, אז 'שלטון העם' כבר לא רלוונטי.
שמאל - שמאל, או בשמותיו המקצועיים יותר 'סוציאליזם' ואחותה הקשוחה והמעט מרושעת 'קומוניזם'. הסוציאליזם דוגל בכוח שניתן לממשלה לשנות, לאזן ולכופף עניינים בחיי היום-יום כדי לשפר את מצבנו. הסוציאליזם אומר שהממשלה צריכה להתערב ולשמש שוטר לאלו החורגים מהמותר בשביל אלו שכלל לא מתקרבים אליו. בזמן שהסוציאליזם אומר 'לשמור כוח לממשלה', הקומוניזם אומר 'להעביר את כל הכוח לממשלה' ולדאוג באופן קפדני במיוחד שיהיה איזון (מוגזם במקרים רבים) בכל הנושא הכלכלי. שני המושגים משמשים בעיקר לתיאור תפישות כלכליות, אך הם מעבר לכלך. הסוציאליזם והקומוניזם (לרבות שלוחותיהם השונות: מרקיזם, מאויזם וכו') הן גם תפישות תרבותיות. דוגלות בערכים מסויימים, חינוך מסוים ובחלק מהמקרים הגדרות מוחלטות כדי למנוע מהנפש הפושעת של האדם לרצות עוד. (שימו לב שדיקטטורות מהסוג הנ"ל הן גרועות, כי ברגע שהשלטון פושע ורוצה עוד, העם נדפק) אבל אחד ממסרי הקומוניזם/סוציאליזם הוא להמון ולעם יש כוח, אל תעצבן אותנו, עכשיו תעשה שיהיה כאן טוב או תעוף! האנארכיזם מדבר להיפך, ללא פיקוח ממשלתי - ללא ממשלה. לעם אין כוח כי פשוט אין עם. המדינה לא מגינה על האזרחים - כי אין מדינה. והתרבות תימחק מעל פני האדמה, כי אין באמת צורך בהגדרות שנכתבו לאורך ההיסטוריה על-ידי בני אדם למען בני אדם.
אני לא מבין איך אנארכיסטים, אחרי שגנבו לנו את השם "שמאלנים" עוד מעזים לגנוב לנו את החג, החג שנועד להיזכר בערכי הסוציאליזם הישן והטוב, החג שנועד להעלות מחדש את ערכי הביחד והסולידריות, ולהפוך אותו למפלצת אנארכיסטים שוברת חוקים. ואני מצטט "יאללה אנרכיה~!".

תמונה המופיעה בעמוד האירוע. ההרס שהם מייצגים ולמה אנארכיזם היא תפיסה ימנית קיצונית. כפי שהזכרנו קודם, נוער גבעות וילדי 'תג מחיר', גם הם אנארכיסטים. הם אולי לא מאמינים בביטול ההגדרות, אבל בינתיים נהנים ליצור אנארכיה. 
דוגמא נוספת לליברטריאן (אנארכיסט צבוע) , היא פרופ' אמיר חצרוני מהאנובירסטיה באריאל. הפרופ' דוגל בחוסר מעורבות ממשלתית בכל הנעשה בשוק, ובכל זאת עובד במקום שהוגדר כעת כאוניברסיטה - כלומר, מימון על ידי משרד החינוך.


אנארכיסטים - בזמן שאנו עמלים לתקן את נזקי הקפיטליזם והליברליזם הם מנסים להרוס את מה שנשאר.
שמאל - בשם האחדות.
ימין - בשם הבדלנות, כך גם האנארכיסטים.

יום ראשון, 14 באפריל 2013

אשמה


אשמה:
יום זכרון ותשמע הצפירה
חי. נושם.
דקה דומייה ותביט במראה
תחושה נוראה.

אתה, שנושם!
הם מביטים מלעמה, כולם מחייכים
יש רבבות, לא תזכור כל שם.
אולי בגלל  תרגיש כה אשם.

אתה כאן הם שם - עמוק באדמה
וזו הסיבה לתחושת האשמה?
אתה כאן, הם שם.
הצדקה להיותך נאשם.

את פרצופם הסלחני לא אוכל לסבול
בדיוק כמותם נתתי הכל
נתתי הכל והצלחתי להישאר
נתתי הכל, אבל הם נתנו יותר.


יום שישי, 12 באפריל 2013

הרבנות פוגעת בציונות.

לעולם איני מעביר ביקורת על צה"ל, וגם כשכן היא לא על הנהלים והמדיניות שלא, אלא על הוצאתם לפועל. אני לעולם לא מעביר ביקורת על צה"ל כי אני מאמין בו וכשירותו המוסרית למרות מקרים חריגים שקורים. גם תור חייל היתי מקבל "גזירות" כי היתי מבין לצורכה של המערכת כי ככה זה בעולם המודרני הכל לפני הנייר, וארגון שמתפעל למעלה מעשרת אלפים יתקשה אם באמת ירד לרזולוציית מיקרו, או כמו שהמפקדים מכנים זאת "מקרים פרטניים אלי.". הבנתי שישנן פקודות שמארתן קיומן הוא פשוט להיות פקודות למען הסדר הטוב. השבוע נחרדתי.

לראשונה בחיי אני מבקר את המערכת הצבאית הישראלית, זו שכולנו גדלנו בה ויתחנכו בה. אני, בתור סוציאליסט, רואה במודל צבא העם, או מה שנשאר ממנו, חלק הכרחי בקיום המדינה שלנו, עיצוב החברה שלנו ושמירה על האחדות שלנו. דא עקא - רבנות.

השבוע התאכזבתי לראשונה מרא"ל בני גנץ, שהיה אמור להניח את דגל הלאום על קברו של החלל האחרון. הרמטכ"ל הניח את הדגל על בקרו של החלל היהודי האחרון ולא החלל הישראלי האחרון. בזיון. לא מספיק כאב המשפחה שאיבדה את בנה, עכשיו גם ההשפלה הזו שהוא לא חלל מספיק טוב? אחרי זה אנחנו מעודדים את אחינו הדרוזים להילחם יחד אתנו, מקווים שיום אחד גם הערבים המוסלמים יוכלו לקחת חלק נכבד בעול השירות (כרגע הם משרתים, אבל במינונים נמוכים) ובאים בטענות לח"כ זועבי שמחרימה כמרים המעודדים גיוס. זה לא שהדם היהודי (שאין כזה דבר וזו המצאה של היטלר) יותר טוב מדם אחר.

הוקל לי מעט כאשר בצה"ל הבינו את הטעות והתנצלו. נוהל הנחת הדגל ישתנה, ומעתה יונח על החלל האחרון - נקווה שלא יתווספו עוד - לא משנה מה דתו או אם יש ספק בדתו, וגם על הקבר בחלקה המרכזית. אבל הבעיה לא נגמרת כאן. מי שביקר בהר הרצל יודע שהחיילים הלא-יהודים, קרי 'גוים' (מילה מתנשאת) קבורים בחלק אחר של בית העלמין. אפילו בנו להם מעמד כזה, מפלס - אם תרצו - כדי להגיד שהם לא נקברו באותו הגובה של היהודים. למה הם צריכים להיקבר בנפרד? הר הרצל מיועד לכל הגיבורים הציונים ולא רק ליהודים. למה הם לא יכולים להיקבר עם אחיהם לנשק? למה לעזאזל הגענו למצב שיש חלקה נפרדת ללא-יהודים וחלקה מרכזית בה רק יהודים? כאן נכנסת הדת.

הרבנות והדת פולשות לכל חלקה טובה במדינה וגם לצבא היקר שלנו. זה החל בהדרת הנשים בבה"ד 1 והמשיך דרך חיוב של קצינים חילונים לסייר בהר מירון ובקצינים ערבים שחויבו לשבת לשמוע הרצאה על יהדות. זרועותיה האדירות רק התיישבו סביבנו, לכאורה. עכשיו אנו עדים לאיך שהן חונקות אותנו. בעבר היהדות אסרה על עליה, מאחר וזה חילול הקודש. לקומוניסטים והסוציאליסטים גם ככה אין אלוהים רישמי, אז מבחינתם עליה, ציונות ועבודה זו חובה. אבל עכשיו חוקי הדת של ישראל מחייבים אותנו להפלות את אחינו, גיבורים ציונים, עם אחינו, גיבורים ציונים, אחרים. יש לי המון יראת כבוד למשפחות השכולות, אבל אם אתם לא רוצים שיקיריכם יונחו לצד 'גוי' יש חלקה צבאית בבית העלמין היהודי בעיר בו אתם גרים (ואני מאחל לכם שלא תהיה לאף-אחד הדילמה הזו, ותמותו כולכם זקנים ומאושרים).
כפי שאנו רואים, הרבנות פוגעת בציונים, לכן היא פוגעת בציונות, וכל זה בחסות משרד הדתות, למעשה ממשלת ישראל מעודד ומחזיקה בגוף אנטי-ציוני זה.

למען עתיד ציוני טוב יותר, יש לסגור, אם לא, אז לפחות לסרס ולנטרל את הרבנות הראשית האנטי-ציונית ולהעלים את משרד הדתות. הר הרצל שייך לציונים ולא רק לציונים-יהודים.

יום שלישי, 9 באפריל 2013

ליברלים לא מתים.

אתמול הלכה לעולמה רה"מ בריטניה לשעבר מרגרט טאצ'ר. מגי היתה ידועה בקפיטליזם קשיח, אבל לא עליה באתי לדבר, כי יש לי הרבה ג'ורה לשפוך עליה, אבל אני נוהג לשמור על כבוד המתים. (כל עוד הם לא היטלר, סדאם חוסיין או דומיהם.) באתי לדבר על הסיבה בגללה יצרתי את הבלוג מלכתחילה - ליברליזם!

מספר חודשים לפני הבחירות האחרונות הבחנתי בתופעה מתחזקת - ליברלים. ימנים בעלי מודעות כלכלית ואינטלגינציה ברמה שאפשר להתווכח איתם בלי שייצא פתאום ה-"שמאלני, יפה נפש בוגד!" כי הם 'מוסריים' ממך בהרבה לטענתם.
אז מי אלה אותם ליברלים? מי הם אותם ימנים נאורים שהופיעו כיש מאין? אני רק רוצהל עשות בריף קצר על ויכוחים שהיו לי עם ימנים, כמובן החל מהתקופה שבה הפסקתי להיות ימני (תקופת הצבא):

היסטוריה של הימין בישראל:
1960 - קומוניסטים! תחזרו לרוסיה!
1990 - יפי נפש! פחדנים!
1993 - אוהבי מחבלים! רוצחים!
1995 - בוגדים!
2008 - אם כל-כך רע לכם פה, אולי תלכו לגור בעזה.
2011 - אנחנו ממש טובים לאזרחים הערבים שלנו ולפסטינים, ראית איך אסאד מתייחס לאזרחים שלו, מה הם מתלוננים?
2012 - לידתה של התנועה הליברלית החדשה: "תפסיקו לרמוס את הזכויות שלנו!".

אז כן הליברל מייצג את הימין הנאור, ההוא שדואג לזכויות אדם פתאום, אפילו מתנגד לנוכחות ישראלית באיו"ש ומאשים אותנו , הסוציאליסטים, ברמיסת זכויות בסיסיות. הם רצו לבחירות מטעם "עלה ירוק - הרשימה הליברלית". הליברלים מייצגים כאמור את הימין הנקי מגזענות, אז הימין שאפשר להתווכח איתו בלי שיתלהם, ואפילו ימין שאפשר לריב איתו עד לרמה שהוא כבר יתחיל להתנשא מעליך. הם לא מייצגים את החלש שמצביע לביבי שידפוק אותו שוב ושוב (השכבות הנמוכות שמצביעות לביבי מזכירות לי אסיר שנהנה להיאנס בכלא) הם נהנים מביבי, חושבים שהליכוד טוב לנו (ובעיקר להם) כי הם לרוב יבואו מהמעמד הסוציו-אקונומי הנכון או שיבואו ממעמד הביניים תוך אמונה שהשוק החופשי יביא להם צמיחה כלכלית.
לסוציאליזם אויבים רבים: פאשיזם, תיאוקרטיה וגם הליברליזם. בזמן שהפאשיסטים פשוט ירו לך בראש ויישרפו לך את הבית. התיאוקרטים יכריחו אותך להשתתף בטקסים שלהם או שייסקלו אותך. לליברלים, לעומתם, לא אכפת ממך, הם יתנו לך לרעוב למוות בזמן שהם יתנו לך לחזות במדינתך מתפוררת מהפרטות בלי נפסקות. דבר נוסף מבדיל בין הליברל לפאשיסט: רוע. הפאשיזם, הגזענות, הלאומנות והתיאוקרטיה, כל הימין הקיצוני מונע מרוע. כאילו השטן בכבודו ועצמו מנצח על התזמורת הזו. הליברליזם או הקפיטליזם עשויין לנבוע מרוע, מהצרון לנצל במחיר מציאה, אך מתוך השקפה נאיבית שחופש יוביל לטוב לב. למעשה הליברלים מאמני בהפקרת האחד לחסדי העשיר, למעשה חייו של החלש ייקבעו על-ידי מצב רוחו של החזק. אבל כמובן שהם רואים את העולם תחת עדשת משקף וורודה שאומרת שנפש האדם טובה מנעוריה - אם זה היה כך, לא הינו ממציאים את הכסף. ההבדל העיקרי בין הליברליזם לפאשיזם (לכלל סוגיו) הוא צורת המאבק. כפי שנאר הפאשיזם מונע מרוע בעוד הליברליזם מונע מתמימות. אי-אפשר להיאבק בליברלים מאבק מזוין, גם ככה בעינהם השמאל הוא דיקטטור פאשיסטי שבא להעניש אותם. המאבק בליברלים הוא חינוך, לא חינוכם של הליברלים עצמם, כי חינוך מחדש של אנשים שחושבים אחרת מקושר למדינות שלא נזכיר וגם כי הליברלים לא מאמינים בחינוך הממלכתי. אנו צריכים לחנך את עצמנו, הסוציאליסטים ברמה גבוהה יותר מבעבר, להפוך את מערכת החינוך הממלכית למובילה, את המוסדות הממשלתיים ליעילים ביותר, להראות להם שהדרך שלנו היא הנכונה ולנו טוב. למעשה הממשלה עצמה צריכה לקחת חלק בתחרות השוק אותה הליברל מנסה ליצור. לצערנו קיימים גם סוציאליסטים או קומוניסטים כמו קים ג'ונג און, שמראה לעולם שהדרך היא השגויה ומורח לליברל את החיוך המתנצח על פניו.
גם בשמאל קיימת תופעת ליברלים. אני לא מבין איך אנשים מתנגדים לכלכלה סוציאליסטים ובו-בזמן מתנגדים לנוכחות ישראלית בגדה מכנים עצמם 'שמאלנים' - אין שמאל שהוא לא סוציאליסטי. זה לא משנה אם הצעבתם לעבודה או למרצ, כל עוד אתם מאמינים במדיניות כלכלית ליברלית - אתם ימין.
גם בימין הצבוע קיימת התופעה של השוק החופשי, אבל כמובן מיסוי לצורך מימון התושבים בהתנחלויות - אין לי בעיה שתשמרו את התואר 'ימנים', אבל אל תבלבלו לי בשכל על חופש שוק כאתם מאמינים בגביית מיסים ובסגירת עסקים לפי לוח השנה שלכם.

שיטת ששת הצבעים ע"מ לזכור את נזקי הליברלזים:
וורוד - מייצג את האופוריה, את העדשה הוורודה דרכה רואים הליברלים את העולם.
כתום - צבע ייחודי הוא הכתום ולכן מייצג את הבדלנות, הליברליזם מאמין בחוסר מעורבות בין הממשלה לאזרחים דבר שייצור חוסר מגע בין האזרחים עצמם. אזרחי מדינה באים במגע באמצעות מוסדות ממשלתיים כגון בתי ספר ממלכתיים או צבא-עם. הליברלים רוצים לבטל מוסדות אלו ולהפריטם, הליברלים שכן מעוניינים לחיות במעורבות קהילתית עלולים להיות פעילים בקהילה שלהם בלבד, להעצים אותה ובקח לנתק אותה משאר הקהילות (ראו לדוגמא: חרדים וערביי ישראל)
צהוב - עורם של הלוקים במחלות שונות מקבל גוון צהוב. צהוב מייצג עוני (וגם מחלות) הליברלים מאמינים בהעצמת העשיר תוך התעלמות מהעני, דבר שגורר ברוב המקרים את העוני לעוני חמור יותר. מחלות יווצרו כתוצאה מהפרטות שירותי הרפואה הציבורית והתייקרותה. לעניים לא תהיה האפשרות לרכוש בריאות ולכן ייפגעו יותר. הדבר כבר קורה בישראל. בישראל נפטרים בשנה יותר אנשים מתת-תזונה ומחלות שונות מאש מפגעים בטחוניים.
ירוק - ירוק אמור לייצג את הסביבה, אך גם מזכיר לנו כימיכלים שונים. לכן הוחלט להפוך את משמעותו מסביבתי למזהם. הירוק מייצג את הזיהום שעלול להיווצר (ונוצר בהווה) עקב חוסר פיקוח של משרד ממשלתי לאיכות סביבה ומשרד ממשלתי לבריאות על מפעלים ועסקים שונים.
כחול - כחול צבע שנועד בעבר לסמל את החכמים, הכוהנים והטוהר. המקרה הליברלי משמר הכחול לייצוג הבורות של המעמד הנמוך. הבורות שתיווצר עקב קריסת מערכת החינוך הממלכתית או חיסולה כליל. לעניים לא יהיה כסף ללמוד במערכת פרטית, שגם ככה מחנכת להישגים ולא לערכים.
סגול - צבע אצילי זה מייצג כמובן את המעמדות שיווצרו בחברה. ליברלים מאמינים בפטרנליזם, חסד העשיר דואג לעני ובכך משעבד אותו והופך אותו לוסאל. ישנו זרם קיצוני שנקרא 'ליברטריאנים' המאמינים בביטול כמעט מוחלט של הממשלה ומוסדותיה, כולל צבא או משטרה. האציל או העשיר הפטרנלי ידאג לצרכיו הבטחוניים וירכוש לעצמו את צבאו הפרטי, יתכן וכמובן שישתמש בו לדרוך על הצמיתים שתחתיו.

התיאורים שבקשת הליברלית הנ"ל, קיצוניים, נכון. וישנם ליברלים שעדיין מאמינים בקיומן של מוסדות ממשלתיים כמו כלא. כבר פגשתי באנשי ימין שמאמינים בביטול גיוס חובה וצבא העם. וגם נתקלתי בקיצוניים ביותר שמאמינים בסירוס מוחלט של הממשלה. והתרחישים הללו אכן אפשריים ואנו באמת עלולים לשוב לתקופה פיאודלית. את צדקת דרכו נוכל להוכיח באמצעות חינוך ועבודה בלבד.

הנצחון בפאשיזם - מאבק מזוין.
הנצחון בליברליזם - עבודה קשה.
הנצחון נגד שניהם - חינוך נכון.

יום שישי, 5 באפריל 2013

אף-על-פי-כן נע שרמוטה

אז היום יצא לדרך צעדת (או מצעד) השרמוטות שכתבתי עליו בתחילת השבוע.
אז, באופן אגוצנטרי, כתבתי למה לי - גבר לבן ממעמד הביניים - אין צורך במצעד ופחות למה לךְ איה לבנה/שחורה ממעמד כלשהו לא צריך.
רק אתחיל בציטוט של עמיתה לעבודה "הפמיניסטיות האלה הגזימו הפעם.".
בסופו של דבר, מראות עיני, לצעדת השרמוטה יש מטרה ברורה - די לאונס! אכן המטרה ראויה ואם היתי יודע שזה באמת יהיה אפקטיבי אולי גם היתי מצטרף.
אבל הדרך מעוותת לחלוטין. הן טוענות שזו זכותה של אישה לשכב אם מי שבא לה כמה שבא לה - נכון. זו המאה ה-21, אישה היא כבר לא הרכוש של הגבר ובאמת אשרי האישה שעושה מה שכיף לה בלי לדפוק חשבון. אבל למה לצעוק את זה? אם אלה היו גברים זה היה אגו - אם חוברת גברים היתה עושה את "מצעד הזיינים" - אנחנו לא צריכים להיות מחויבים לך, אישה. כל הפמיניסטיות היו מעקמות את האף, אולי אפילו מקיאות ובצדק. לפעמים אני מתחיל לחשוב כמו החרדים שמדברים על ערך הצניעות. כל אחד מטייל בתחתונים, או בלי תחתונים כלל, וצועק מה הולך לו במיטה - ממש צעד גדול לאנושות.
אז נשים יקרות, תזדיינו כאוות נפשכן, אין סיבה לרוץ ולספר לחְבְרַה.

עניין הלבוש. גם כאן הטענה מוצדקת. אישה שלבושה בצורה 'זנותית' לא אשמה כשנאנסת. אני אקבל את הטענה שהיא מסתכנת, אבל לא אשמה. ובכל זאת, באונס היא לא אשמה אבל בזלזול עצמי בעיקר. הצניעות, מעבר לכבוד לסביבה היא קודם כבוד לעצמך. אבל העונש בחוסר צניעות או ביזוי עצמי, לא אונס. אונס זה גם פגיעה באחרים בצורה ברוטאלית וגם חוסר בכבוד עצמי.
קראתי את אחת התופעות בהן הן מנסות להילחם: כשאישה עם מחשוף מגיעה לריאיון עבודה, היא עלולה לאבד את המשרה בגלל המחשוף. - מן הסתם. מעולם לא שמעתי על בן אדם שניגש לראיון עבודה עם שורט וסנדלים, אלא אם הוא רוצה להיות מציל בחוף.

זנות. - עוד מכה תוצרת הקפיטליזם ה"נאור", אני אעשה מה שבא לי ואקנה מה שבא לי, כולל בני אדם. הזנות מתפצלת לשני סוגים - שני נוראיים.
יש את הקפיטליסטי החזירי בו סרסור קונה בני אדם רודה ומשתמש בהם לתועלתו הכספית תוך ניצול חלושתו של אדם אחר. למעשה הוא משתמש בחולשת הזונה כדי לעשות כסף מחולשת הלקוח.
ישנו המקרה של הליברליזם הנאור - זנות עצמאית או ממוסדת. הזונה היא זונה כי בא לה להיות זונה. משתמשת בגופה כדי לנצל חולשתו של לקוח שפל ולהשיג את כספו. יש כאן סוג של מרמה כי אדם שטוב לו לא יתדרדר לזנות ואדם שטוב לו לא ישתמש בשירותי הזנות.
 בשני המקרים רואים החלפה בין ערכים שליליים: החלפה בין תאוות בשרים לתאוות בצע.
הסרסור, הלקוח והזונה, שלושתם אנשים שפלים בחברה ואין להם מקום בחברה מתורבתת. (זו דוגמא למסורת שאפשר להעלים מהעולם).
הלקוח והזונה בנוסף לסלידה שיש לנו מהם, או לפחות צריכה להיות לנו מהם, צריך לזכור שהם איפשהו קורבנות של החברה.

את נושא הטראנססקסואלים ודמויהם, הם זקוקים לפוסט שלם. באופן כללי כל המושגים האלה הם בגדר קשקוש וכמה גמחות של נון-קונפירמיסטים שהחליטו שהם משנים לנו פה סדרי עולם.

גאווה.
ישנם שבעה ערכים שליליים - חטאים שהם הבסיס לכל דבר רע שנעשה (או כל דבר טוב שלא-נעשה, בחלק מהמקרים). אין יוצא מהכלל. כולם חוטאים בהם, יש כאלה שיותר באחדים ואחרים באחרים, אבל אין נקי. הגאווה או היהירות (היבריס) היא החמורה מכולן שכן היא יוצרת את האחרים או מחזקת אותם.
אדם שנוטה לחטוא בזעם פוגע בעצמו בעיקר, שכן הוא לא מוציא את הזעם שלו לפועל, הבושה מונעת ממנו להכות או לרצוח. אדם בעל גאווה - אדם ללא בושה, מסוגל להביא את הזעם שלו לרמה של פגיעה בסביבה. אדם יהיר, אך לא אדם שנוטה לכעוס, עלול, ולעיתים עושה זאת בכוונה, לעורר את זעמו של האחר.
הצעדה היא ,לכאורה, סביב חטא התאווה (תשוקה - luxuria), שכבר קשה להגדירו כחטא בעת המודרנית, אז נגדיר אותו כקל שבחטאים. ממנו נובעת התשוקה (פורניה). הצועדות טוענות כל מה שעשינו זה לחטוא בחטא התאווה, שלוב לא פוגע באף-אחד, אולי רק בעצמנו וגם זה לא בטוח, אז תעזבו אותנו בשקט.
למעשה גם הן חוטאות בחטא הגאווה בכך שמפצירות בנו כי הן באו לחנך אותנו, כי כולנו חיות ואנחנו בעצמנו חוטאים באותו חטא, רק כפועל יוצא (אונס). בנוסף להאשמות המתנשאות, הן גם טוענות שמותר לכל אחד להתלבש איך שיחפוץ או לא להתלבש בכלל. - הפקרות וחוסר צניעות הן גאווה חמורה, אבל הן מהוות בעיקר פגיעה עצמית אז נניח לזה לרגע.
בנוגע לאונס, האנס שם הוא, לכאורה, מונע על-ידי תאווה, אבל את הניצוץ לדלק התאו הוא מקבל מהגאווה. אדם בעל יצרים אך גם בעל בושה לא ייבצע אונס, הגאווה היא מה שמאפשר לו להתנהג בחייתיות ואולי אפילו את התעוזה להסתכל לקורבן בעיניים.
כדי להילחם באונס לא יעזור לכם לעשות רעש, אתם רק תכעיסו אנשים, צריך את אותם הדברים שצריך לכל פשע: חינוך + אכיפה.
ועל איזה חינוך אני מדבר? חינוך נגד יהירות. חינוך לזה שלא צריך להתבייש להתבייש.

אז במקום לצעוד את מצעדי הגאווה או מצעד השרמוטות, למה לא תנסו פעם את מצעד הצניעות?

שמתי לב שאף פנייה לא היתה לנשים דתיות. היו ליוצאות בריה"מ, שאני לא מבין על איזה זלזול הן מוחות. הרי יוצאי בריה"מ הביאו לארץ הזו קדמה ותרבות, לא זנות. ועדיין אין שום התייחסות לחרדיות או דתיות או במילים אחרות: באנו סתם לעצבן!

Humbly yours, Luke

יום רביעי, 3 באפריל 2013

פלסטינים, הקשיבו לעמירה הס, היא תוביל אתכם לאבדון!

יאיר לפיד חייב תודה גדולה לעיתן "הארץ" ולגב' עמירה הס, שבזכותה ירד מהכותרות.

קראתי את הגיגיה של הגב' הס התחביר הפנימי של יידוי האבנים.
קראתי את הפסקה הראשונה, הקאתי בפנים ואז המשכתי.
שיהיה ברור, אני בעד הקמת מדינה פלסטינית, אבל ככה הם מצדיקים את הזכות שלהם למדינה? באמצעות זריקת אבנים? פציעת ילדים? אני לא תומך נלהב של המתנחלים, אבל הדור שקיים שם כיום אינו שם מבחירה - הם נולדו שם, ולא כולם מפלצות מצאות דם, הם רק חיים את המציאות שהפלסטינים מוכיחים להם שוב ושוב למה לא כדאי להם לעבור שמאלה. איך תשכנע בן אדם כזה לעזוב את הבית?! וגב' הס. היא מתעטפת בדגל האדום ומחכה שהימין יידה אותה באבנים, וכמובן, לא אותה מיידה, אלא אותנו, אנחנו המגן האנושי שלה, בשר התותחים. היא מתעטפת בדגל השמאל ומגבבת קשקושים של הימין הפלסטיני. ואני מצטט:

"הרבה פעמים יידוי האבנים בפועל נובע משעמום, עודף הורמונים, חקיינות, התרברבות, תחרות. אבל בתחביר הפנימי של יחסי שולט־זר נשלט - יידוי אבנים הוא מלת התואר לנושא: נמאסתם, יא כובשים."

 ומה עם 'תג מחיר'? אל תגידי לי, אלו בסך-הכל מיצגי אומנות סביבתית. וירי רקטות לעבר הדרום אלו נסיונות של החמאס להגיע לירח כדי להתיישב שם ולהפסיק את המלחמה אתנו?
נכון, היחס הישראלי בשטחים לא מזהיר, וכבר פשפשנו בנושא וגילינו שאחד שהאשמים בכך הוא ה-"שמאל" העדין.
הרשו לי להחזיר אתכם 70-80 שנים אחורנית. התחוללה כאן מלחמת אזרחים. הצדדים היו אותם צדדים: ימין ערבי (שייקראו להלן 'ערבים'), ימין יהודי (אצ"ל/לח"י) וראשית השמאל הציוני "ההגנה".
בזמן שגופי הימין נהנו לשחוט זה את זה ואת הבריטים, השמאל גידל לעצמו שכל.
הם נלחמים, אנחנו חוברים לבריטים.
שיטת ההבלגה.
חומה ומגדל.
נסיון קלוש להתאחד הוביל לפיגוע טרור במלון המלך דויד, מה שגרם להתפרקות מחדש ונמשך התהליכים:
הימין מפוצץ - השמאל בונה.
ובסופו של דבר מי שניצח במלחמת האזרחים הזו הוא השמאל. הימין הערבי גרר מלחמה, אחריו הצטרפו מדינות ערב שלא הסכימו להקמת מדינה ציונית ובסוף בום! - יש לנו ארץ לתפארת. (זה גם מה שמוכיח שמדינה פלבטינית תקום עם או בלי הסכמה ישראלית).
יתכן מאד שאם הימין היה מנצח השמאל לא היה כאן היום כלל.
מה אני מנסה להגיד? הפלסטינים לא עוזרים לעצמם. הם עוזרים לימין הקיצוני הישראלי, זה שיותר ויותר שונא אותם ויותר ויותר מתרבה ומשתלט על עמדות מפתח שיטילו עליהם עוד סבל. הצהרות מטופשות כמו של הגב' הס מעודדות אותם לעוד אלימות במקום ללכת בדרך הנכונה: הבלגה. הפלסטינים צריכים לנהוג באיפוק. הם רוצים את המנדט למדינה, שיעשו את זה כמו שאנחנו עשינו*.
נכון, הם לא יכולים לבנות יישובי חומה ומגדל כי נהרוס להם אותם, אבל הם לא חייבים לפוצץ באבנים כל מה שזז. אני יודע שזה הרבה לבקש אבל אי-שם יש פלסטיני שמאמין שאפשר; ויש ישראלי שמאמין שיש פלסטיני שמאמין שאפשר; ויש פלסטיני שמאמין שיש ישראלי שמאמין שיש פלסטיני שמאמין שאפשר.
אם הם באמת יתחילו לקחת את העניינים בידיים, לאט-לאט המצב יתחיל להתאזן. פחות הקצנה בימין הפלסטיני תוביל לפחות הסלמה בימין הישראלי, פחות הפרדה בקווים באיו"ש, תמיכה ישראלית במדינה פלסטינית. גדר ההפרדה לא היתה חייבת להיבנות. כמובן שאם הם ימשיכו "לשחרר הורמונים ולהגיד: כובשים, נמאסתם." כלשון גב' הס, הם רק ימשיכו לסבול.

*עכשיו יקפוץ החכמולוג ויגיד לי שגרשנו. נכון. אבל לא זה מה שזיכה אותנו במנדט להקים מדינה, זה קרה אחרי שפרצה המלחמה כתוצאה מהמנדט.

יום שלישי, 2 באפריל 2013

סרבנים החוצה! (או אין סרבנים שמאלנים)

קראתי בזה הרגע את הכתבה על סרבן הגיוס נתן בלנק.
אידיוט!
פעמיים אידיוט!

פעם ראשונה כי לא הסכים להתגייס. אני לא יודע מההגדרה הפוליטית שלו לעצמו כשסירב בגלל הכיבוש, אבל אני מכיר רבים שעושים את זה ומגדירים עצמם שמאלנים. סרבנות גיוס היא בדלנות; בדלנות היא ההיפך מהשמאל! שמאל פירושו בראש ובראשונה אחדות - סוציאליזם! אם זה לא סוציאליזם זה לא שמאל. אבל לא בגלל זה אני אומר שהוא אידיוט, בגלל זה אני אומר שהוא לא שמאלני. למה אידיוט? כי כרגע הוא פוגע בפלסטינים עוד יותר. אומרים שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם, אני מסכים עם הטענה. בינתיים כלכם מעקמים את האף ושואלים "מי זה האימפריאליסט הזה?" צה"ל צבא מוסרי, כן. המדיניות הצבאית בשטחים אינה מדיניות צבאית כלל, אלא מדיניות ממשלתית. נמאס לכם? אל תאשימו את הצבא תאשימו את הממשלה. בתור אחד ששירת באיו"ש עשיתי למעט משימות למען פלסטינים ולא רק באיו"ש גם למען אלו בעזה. הידעתם שצה"ל מאבטח ומלווה שיירות של ציוד הומאניטארי לעזה? היעדתם שחמאס מנכס לעצמו את הכל, מחלק מעט מזה ואומר שהציונים לקחו? חיילים, ברובם, יודעים להבחין בין טוב לרע, במיוחד חיילים שמאלנים. גם על החיילים הימנים אני סומך בהקשר הזה, הם לא מפלצות, לא כולם. ואפילו על הימנים הקיצונים שרואים בכל ערבי מפלצת אבל עדיין לא רוצים להיחשב לרוצחים. למזלינו יש לנו צבא שדואג לחקור, לשפוט ולהעניש את הפוגעים בחסרי הישע. יש גם יוצאי דופן, חיות, זה לא צבא לא-מוסרי, אלו חיילים לא מוסריים, אותם אנשים בהם אתם נתקלים בסרטונים של "שוברים שתיקה", אנשים שהם תערובת של רשע וטמטום. למה הם שם? כי כבודו, בלנק, סירב להתגייס ופינה להם את המקום. במקום שיהיה בן אדם עם שכל ומוסר, אחד כזה שיודע להבחין בין מחבל לפלאח, בין זה שיש לו בקבוק תבערה ביד לזה שיצא לקטוף זיתים, (וכן חברים. יש שם אנשים שהיו שמחים לשפוך את הדם שלנו עם הישיבה שלנו באיו"ש או בלעדיה, אולי בגלל שהבאנו למדינת ישרא- שליחה פלסטינה אלכוהול ובשר לבן) אותו אחד החליט שהוא לא מוכן להתגייס ובכך פינה את התקן לדביל, שרואה בכל הפלסטינים מטרות אנושיות ואפילו מצלם את זה לפייסבוק ופוגע בשם שלי ושלכם כישראלים, כציונים ואנשי מילואים/סדיר של צה"ל.

למה אידיוט פעם שנייה? פה אני חוזר לעניין הבדלנות, בדלנות היא ההיפך הגמור מהשמאל. מהות השמאל היא אחדות. הוצא לו לשרת במד"א במקום שירות צבאי - מבורך! שירות במד"א זה יותר טוב משירות של כמה אנשים שהכרתי בצבא. התנאי היה שהוא ישרת שם כלובש משים, כאחד מצה"ל - אני בעד! בסופו של דבר גם הלא-לוחמים ואלה שאין להם זיקה צבאית כלל, בכל זאת צריכים להיות חלק מהצבא, בין אם מחיל החינוך או מחיל הרפואה. הטמבל סירב! סירב למדים. סירב לדבר המייצג שיוויון וביטול המעמדות בצבא. אין מותגים, אין מחשופים, וזה אפילו די יפה. (ואם את דתייה, את אפילו יכולהל בקש חצאית, שלא תגידי שהציונים פוגעים ביהדות) - לא. "לא אלבש מדים!" ובכך חזר ידידנו בלקן למעגל הבדלנות הימני ממנו הגיע.
וזו לא אשמתו בלבד. חברי מהמשאל יש לנו בעיה חמורה איבדנו את שפת השמאל, במקום לדבר אחדות, אנו מדברים בדלנות. כיום קיימות שתי מפלגות שמאל במדינת ישראל, אבל מי שדיבר שמאלנית "אחים ואחיות שלי" ו-"בואו נשמור על אחדות עם ישראל" היה בכלל בנט מהימין, הוא דיבר שמאלנית וראו כמה קולות גרף (אני בעד אחדות מדינת-ישראל ולא אחדות עם-ישראל, אבל שיהיה...) התקשורת דואגת להוציא את השמאל כמי שעוזר לחלשים שהם לא שלו, לסודנים לפלסטינים. המשאל מתבייש לנבוח על האויב מבחוץ (טרור פלסטיני) ונובח רק על האויבים מבפנים (טרור מחבלי הגבעות). אני יודע שישנן פעיליות למניעת גירושם של אזרחים ישראלים מביתם, אבל זה משום-מה התקשורת ה"שמאלנית", כפי שהפרנואידים מימין אומרים, לא מזכירה את זה. נכון לעכשיו תנועת "אם-תרצו" מציגה פאסון יותר סוציאליסטי ומאחד מאתנו. איפה הנוע"ל השמו"ץ בהפגנות למען שיוויון בעול? למה אני לא שומע אף-אחד אומר: "אי-אפשר לגייס את כל החרדים, אז לפחות ניתן הטבות למשרתים במיסוי"? - זה עובד בסין, אגב.
אני שומע יותר על סודנים, הומואים, ערבים וחרדים ופחות על אחדות וביטול המעמדות. למה הומואים וערבים צריכים להיות אוכלוסיה נפרדת. למה הומואים זו בכלל קהילה? - (בדלנות!!) מאיזו מדינה הם באו בכלל? אני מבין שמצבם של הערבים בתחתית ולא ירצו להתאחד איתנו בחמש שנים הקרובות - וכאן תודו לידידנו הבדלן מהימין, ח"כ ד"ר אחמד טיבי, שדאג להדק את חומות הגטו הערבי. ולערבי נוסף בשם אריאל אטיאס שהוחלף לא מזמן באיזה אשכנזי מפוקפק בשם אורי אוריאל, אבל שני האריאלים דופקים גם יהודים (יהודי הדרום והצפון) - אז אין כאן אפלייה.

השמאל צריך לידה מחדש. להתעסק בענייני השמאל שהם: המעמד הנמוך הישראלי בראש ובראשונה. אחדות ופתרון בעית אי השוויון בעול. כי צדק חברתי הוא בחובות וגם בזכויות. או גיוס של כולם או שירות לאומי לחכולם והטבות לאנשי הצבא.
אחר-כך נתעסק בפליטי.
אחר-כך נתעסק ביחסים שלנו עם תורכיה או עם הפלסטינים.
ולגבי איו"ש?
איו"ש מבזבזת משאבים לישראל, משאבים שאיתה יכולנו לעזור למעמדות המוחלשים. השהות באי"וש היא גם ככה זמנית, אז הבזבוז חסר פואנטה. צה"ל בעצמו מגדיר את הנוכחות באי"וש כזמנית, ומבחינת הצבא זה לא חלק ממדינת ישראל. ההשפעה שלנו כישראלים על הנוכחות היא רק לקצר אותה. אבל בסופו של דבר נצטרך להתפנות עם ביבי או בלעדיו, עם בנט או בלעדיו, ישראל תצא בסוף, אז עדיף שאנחנו נוביל את המהלך ונשמור על כמה שיותר שטח לפני שגורם חיצוני יוביל אותו ואריאל ומעלה אדומים יהפכו לערים פלסטיניות



Humbly yours, Lucă