אתמול הלכה לעולמה רה"מ בריטניה לשעבר מרגרט טאצ'ר. מגי היתה ידועה בקפיטליזם קשיח, אבל לא עליה באתי לדבר, כי יש לי הרבה ג'ורה לשפוך עליה, אבל אני נוהג לשמור על כבוד המתים. (כל עוד הם לא היטלר, סדאם חוסיין או דומיהם.) באתי לדבר על הסיבה בגללה יצרתי את הבלוג מלכתחילה - ליברליזם!
מספר חודשים לפני הבחירות האחרונות הבחנתי בתופעה מתחזקת - ליברלים. ימנים בעלי מודעות כלכלית ואינטלגינציה ברמה שאפשר להתווכח איתם בלי שייצא פתאום ה-"שמאלני, יפה נפש בוגד!" כי הם 'מוסריים' ממך בהרבה לטענתם.
אז מי אלה אותם ליברלים? מי הם אותם ימנים נאורים שהופיעו כיש מאין? אני רק רוצהל עשות בריף קצר על ויכוחים שהיו לי עם ימנים, כמובן החל מהתקופה שבה הפסקתי להיות ימני (תקופת הצבא):
היסטוריה של הימין בישראל:
1960 - קומוניסטים! תחזרו לרוסיה!
1990 - יפי נפש! פחדנים!
1993 - אוהבי מחבלים! רוצחים!
1995 - בוגדים!
2008 - אם כל-כך רע לכם פה, אולי תלכו לגור בעזה.
2011 - אנחנו ממש טובים לאזרחים הערבים שלנו ולפסטינים, ראית איך אסאד מתייחס לאזרחים שלו, מה הם מתלוננים?
2012 - לידתה של התנועה הליברלית החדשה: "תפסיקו לרמוס את הזכויות שלנו!".
אז כן הליברל מייצג את הימין הנאור, ההוא שדואג לזכויות אדם פתאום, אפילו מתנגד לנוכחות ישראלית באיו"ש ומאשים אותנו , הסוציאליסטים, ברמיסת זכויות בסיסיות. הם רצו לבחירות מטעם "עלה ירוק - הרשימה הליברלית". הליברלים מייצגים כאמור את הימין הנקי מגזענות, אז הימין שאפשר להתווכח איתו בלי שיתלהם, ואפילו ימין שאפשר לריב איתו עד לרמה שהוא כבר יתחיל להתנשא מעליך. הם לא מייצגים את החלש שמצביע לביבי שידפוק אותו שוב ושוב (השכבות הנמוכות שמצביעות לביבי מזכירות לי אסיר שנהנה להיאנס בכלא) הם נהנים מביבי, חושבים שהליכוד טוב לנו (ובעיקר להם) כי הם לרוב יבואו מהמעמד הסוציו-אקונומי הנכון או שיבואו ממעמד הביניים תוך אמונה שהשוק החופשי יביא להם צמיחה כלכלית.
לסוציאליזם אויבים רבים: פאשיזם, תיאוקרטיה וגם הליברליזם. בזמן שהפאשיסטים פשוט ירו לך בראש ויישרפו לך את הבית. התיאוקרטים יכריחו אותך להשתתף בטקסים שלהם או שייסקלו אותך. לליברלים, לעומתם, לא אכפת ממך, הם יתנו לך לרעוב למוות בזמן שהם יתנו לך לחזות במדינתך מתפוררת מהפרטות בלי נפסקות. דבר נוסף מבדיל בין הליברל לפאשיסט: רוע. הפאשיזם, הגזענות, הלאומנות והתיאוקרטיה, כל הימין הקיצוני מונע מרוע. כאילו השטן בכבודו ועצמו מנצח על התזמורת הזו. הליברליזם או הקפיטליזם עשויין לנבוע מרוע, מהצרון לנצל במחיר מציאה, אך מתוך השקפה נאיבית שחופש יוביל לטוב לב. למעשה הליברלים מאמני בהפקרת האחד לחסדי העשיר, למעשה חייו של החלש ייקבעו על-ידי מצב רוחו של החזק. אבל כמובן שהם רואים את העולם תחת עדשת משקף וורודה שאומרת שנפש האדם טובה מנעוריה - אם זה היה כך, לא הינו ממציאים את הכסף. ההבדל העיקרי בין הליברליזם לפאשיזם (לכלל סוגיו) הוא צורת המאבק. כפי שנאר הפאשיזם מונע מרוע בעוד הליברליזם מונע מתמימות. אי-אפשר להיאבק בליברלים מאבק מזוין, גם ככה בעינהם השמאל הוא דיקטטור פאשיסטי שבא להעניש אותם. המאבק בליברלים הוא חינוך, לא חינוכם של הליברלים עצמם, כי חינוך מחדש של אנשים שחושבים אחרת מקושר למדינות שלא נזכיר וגם כי הליברלים לא מאמינים בחינוך הממלכתי. אנו צריכים לחנך את עצמנו, הסוציאליסטים ברמה גבוהה יותר מבעבר, להפוך את מערכת החינוך הממלכית למובילה, את המוסדות הממשלתיים ליעילים ביותר, להראות להם שהדרך שלנו היא הנכונה ולנו טוב. למעשה הממשלה עצמה צריכה לקחת חלק בתחרות השוק אותה הליברל מנסה ליצור. לצערנו קיימים גם סוציאליסטים או קומוניסטים כמו קים ג'ונג און, שמראה לעולם שהדרך היא השגויה ומורח לליברל את החיוך המתנצח על פניו.
גם בשמאל קיימת תופעת ליברלים. אני לא מבין איך אנשים מתנגדים לכלכלה סוציאליסטים ובו-בזמן מתנגדים לנוכחות ישראלית בגדה מכנים עצמם 'שמאלנים' - אין שמאל שהוא לא סוציאליסטי. זה לא משנה אם הצעבתם לעבודה או למרצ, כל עוד אתם מאמינים במדיניות כלכלית ליברלית - אתם ימין.
גם בימין הצבוע קיימת התופעה של השוק החופשי, אבל כמובן מיסוי לצורך מימון התושבים בהתנחלויות - אין לי בעיה שתשמרו את התואר 'ימנים', אבל אל תבלבלו לי בשכל על חופש שוק כאתם מאמינים בגביית מיסים ובסגירת עסקים לפי לוח השנה שלכם.
שיטת ששת הצבעים ע"מ לזכור את נזקי הליברלזים:
וורוד - מייצג את האופוריה, את העדשה הוורודה דרכה רואים הליברלים את העולם.
כתום - צבע ייחודי הוא הכתום ולכן מייצג את הבדלנות, הליברליזם מאמין בחוסר מעורבות בין הממשלה לאזרחים דבר שייצור חוסר מגע בין האזרחים עצמם. אזרחי מדינה באים במגע באמצעות מוסדות ממשלתיים כגון בתי ספר ממלכתיים או צבא-עם. הליברלים רוצים לבטל מוסדות אלו ולהפריטם, הליברלים שכן מעוניינים לחיות במעורבות קהילתית עלולים להיות פעילים בקהילה שלהם בלבד, להעצים אותה ובקח לנתק אותה משאר הקהילות (ראו לדוגמא: חרדים וערביי ישראל)
צהוב - עורם של הלוקים במחלות שונות מקבל גוון צהוב. צהוב מייצג עוני (וגם מחלות) הליברלים מאמינים בהעצמת העשיר תוך התעלמות מהעני, דבר שגורר ברוב המקרים את העוני לעוני חמור יותר. מחלות יווצרו כתוצאה מהפרטות שירותי הרפואה הציבורית והתייקרותה. לעניים לא תהיה האפשרות לרכוש בריאות ולכן ייפגעו יותר. הדבר כבר קורה בישראל. בישראל נפטרים בשנה יותר אנשים מתת-תזונה ומחלות שונות מאש מפגעים בטחוניים.
ירוק - ירוק אמור לייצג את הסביבה, אך גם מזכיר לנו כימיכלים שונים. לכן הוחלט להפוך את משמעותו מסביבתי למזהם. הירוק מייצג את הזיהום שעלול להיווצר (ונוצר בהווה) עקב חוסר פיקוח של משרד ממשלתי לאיכות סביבה ומשרד ממשלתי לבריאות על מפעלים ועסקים שונים.
כחול - כחול צבע שנועד בעבר לסמל את החכמים, הכוהנים והטוהר. המקרה הליברלי משמר הכחול לייצוג הבורות של המעמד הנמוך. הבורות שתיווצר עקב קריסת מערכת החינוך הממלכתית או חיסולה כליל. לעניים לא יהיה כסף ללמוד במערכת פרטית, שגם ככה מחנכת להישגים ולא לערכים.
סגול - צבע אצילי זה מייצג כמובן את המעמדות שיווצרו בחברה. ליברלים מאמינים בפטרנליזם, חסד העשיר דואג לעני ובכך משעבד אותו והופך אותו לוסאל. ישנו זרם קיצוני שנקרא 'ליברטריאנים' המאמינים בביטול כמעט מוחלט של הממשלה ומוסדותיה, כולל צבא או משטרה. האציל או העשיר הפטרנלי ידאג לצרכיו הבטחוניים וירכוש לעצמו את צבאו הפרטי, יתכן וכמובן שישתמש בו לדרוך על הצמיתים שתחתיו.
התיאורים שבקשת הליברלית הנ"ל, קיצוניים, נכון. וישנם ליברלים שעדיין מאמינים בקיומן של מוסדות ממשלתיים כמו כלא. כבר פגשתי באנשי ימין שמאמינים בביטול גיוס חובה וצבא העם. וגם נתקלתי בקיצוניים ביותר שמאמינים בסירוס מוחלט של הממשלה. והתרחישים הללו אכן אפשריים ואנו באמת עלולים לשוב לתקופה פיאודלית. את צדקת דרכו נוכל להוכיח באמצעות חינוך ועבודה בלבד.
הנצחון בפאשיזם - מאבק מזוין.
הנצחון בליברליזם - עבודה קשה.
הנצחון נגד שניהם - חינוך נכון.
מספר חודשים לפני הבחירות האחרונות הבחנתי בתופעה מתחזקת - ליברלים. ימנים בעלי מודעות כלכלית ואינטלגינציה ברמה שאפשר להתווכח איתם בלי שייצא פתאום ה-"שמאלני, יפה נפש בוגד!" כי הם 'מוסריים' ממך בהרבה לטענתם.
אז מי אלה אותם ליברלים? מי הם אותם ימנים נאורים שהופיעו כיש מאין? אני רק רוצהל עשות בריף קצר על ויכוחים שהיו לי עם ימנים, כמובן החל מהתקופה שבה הפסקתי להיות ימני (תקופת הצבא):
היסטוריה של הימין בישראל:
1960 - קומוניסטים! תחזרו לרוסיה!
1990 - יפי נפש! פחדנים!
1993 - אוהבי מחבלים! רוצחים!
1995 - בוגדים!
2008 - אם כל-כך רע לכם פה, אולי תלכו לגור בעזה.
2011 - אנחנו ממש טובים לאזרחים הערבים שלנו ולפסטינים, ראית איך אסאד מתייחס לאזרחים שלו, מה הם מתלוננים?
2012 - לידתה של התנועה הליברלית החדשה: "תפסיקו לרמוס את הזכויות שלנו!".
אז כן הליברל מייצג את הימין הנאור, ההוא שדואג לזכויות אדם פתאום, אפילו מתנגד לנוכחות ישראלית באיו"ש ומאשים אותנו , הסוציאליסטים, ברמיסת זכויות בסיסיות. הם רצו לבחירות מטעם "עלה ירוק - הרשימה הליברלית". הליברלים מייצגים כאמור את הימין הנקי מגזענות, אז הימין שאפשר להתווכח איתו בלי שיתלהם, ואפילו ימין שאפשר לריב איתו עד לרמה שהוא כבר יתחיל להתנשא מעליך. הם לא מייצגים את החלש שמצביע לביבי שידפוק אותו שוב ושוב (השכבות הנמוכות שמצביעות לביבי מזכירות לי אסיר שנהנה להיאנס בכלא) הם נהנים מביבי, חושבים שהליכוד טוב לנו (ובעיקר להם) כי הם לרוב יבואו מהמעמד הסוציו-אקונומי הנכון או שיבואו ממעמד הביניים תוך אמונה שהשוק החופשי יביא להם צמיחה כלכלית.
לסוציאליזם אויבים רבים: פאשיזם, תיאוקרטיה וגם הליברליזם. בזמן שהפאשיסטים פשוט ירו לך בראש ויישרפו לך את הבית. התיאוקרטים יכריחו אותך להשתתף בטקסים שלהם או שייסקלו אותך. לליברלים, לעומתם, לא אכפת ממך, הם יתנו לך לרעוב למוות בזמן שהם יתנו לך לחזות במדינתך מתפוררת מהפרטות בלי נפסקות. דבר נוסף מבדיל בין הליברל לפאשיסט: רוע. הפאשיזם, הגזענות, הלאומנות והתיאוקרטיה, כל הימין הקיצוני מונע מרוע. כאילו השטן בכבודו ועצמו מנצח על התזמורת הזו. הליברליזם או הקפיטליזם עשויין לנבוע מרוע, מהצרון לנצל במחיר מציאה, אך מתוך השקפה נאיבית שחופש יוביל לטוב לב. למעשה הליברלים מאמני בהפקרת האחד לחסדי העשיר, למעשה חייו של החלש ייקבעו על-ידי מצב רוחו של החזק. אבל כמובן שהם רואים את העולם תחת עדשת משקף וורודה שאומרת שנפש האדם טובה מנעוריה - אם זה היה כך, לא הינו ממציאים את הכסף. ההבדל העיקרי בין הליברליזם לפאשיזם (לכלל סוגיו) הוא צורת המאבק. כפי שנאר הפאשיזם מונע מרוע בעוד הליברליזם מונע מתמימות. אי-אפשר להיאבק בליברלים מאבק מזוין, גם ככה בעינהם השמאל הוא דיקטטור פאשיסטי שבא להעניש אותם. המאבק בליברלים הוא חינוך, לא חינוכם של הליברלים עצמם, כי חינוך מחדש של אנשים שחושבים אחרת מקושר למדינות שלא נזכיר וגם כי הליברלים לא מאמינים בחינוך הממלכתי. אנו צריכים לחנך את עצמנו, הסוציאליסטים ברמה גבוהה יותר מבעבר, להפוך את מערכת החינוך הממלכית למובילה, את המוסדות הממשלתיים ליעילים ביותר, להראות להם שהדרך שלנו היא הנכונה ולנו טוב. למעשה הממשלה עצמה צריכה לקחת חלק בתחרות השוק אותה הליברל מנסה ליצור. לצערנו קיימים גם סוציאליסטים או קומוניסטים כמו קים ג'ונג און, שמראה לעולם שהדרך היא השגויה ומורח לליברל את החיוך המתנצח על פניו.
גם בשמאל קיימת תופעת ליברלים. אני לא מבין איך אנשים מתנגדים לכלכלה סוציאליסטים ובו-בזמן מתנגדים לנוכחות ישראלית בגדה מכנים עצמם 'שמאלנים' - אין שמאל שהוא לא סוציאליסטי. זה לא משנה אם הצעבתם לעבודה או למרצ, כל עוד אתם מאמינים במדיניות כלכלית ליברלית - אתם ימין.
גם בימין הצבוע קיימת התופעה של השוק החופשי, אבל כמובן מיסוי לצורך מימון התושבים בהתנחלויות - אין לי בעיה שתשמרו את התואר 'ימנים', אבל אל תבלבלו לי בשכל על חופש שוק כאתם מאמינים בגביית מיסים ובסגירת עסקים לפי לוח השנה שלכם.
שיטת ששת הצבעים ע"מ לזכור את נזקי הליברלזים:
וורוד - מייצג את האופוריה, את העדשה הוורודה דרכה רואים הליברלים את העולם.
כתום - צבע ייחודי הוא הכתום ולכן מייצג את הבדלנות, הליברליזם מאמין בחוסר מעורבות בין הממשלה לאזרחים דבר שייצור חוסר מגע בין האזרחים עצמם. אזרחי מדינה באים במגע באמצעות מוסדות ממשלתיים כגון בתי ספר ממלכתיים או צבא-עם. הליברלים רוצים לבטל מוסדות אלו ולהפריטם, הליברלים שכן מעוניינים לחיות במעורבות קהילתית עלולים להיות פעילים בקהילה שלהם בלבד, להעצים אותה ובקח לנתק אותה משאר הקהילות (ראו לדוגמא: חרדים וערביי ישראל)
צהוב - עורם של הלוקים במחלות שונות מקבל גוון צהוב. צהוב מייצג עוני (וגם מחלות) הליברלים מאמינים בהעצמת העשיר תוך התעלמות מהעני, דבר שגורר ברוב המקרים את העוני לעוני חמור יותר. מחלות יווצרו כתוצאה מהפרטות שירותי הרפואה הציבורית והתייקרותה. לעניים לא תהיה האפשרות לרכוש בריאות ולכן ייפגעו יותר. הדבר כבר קורה בישראל. בישראל נפטרים בשנה יותר אנשים מתת-תזונה ומחלות שונות מאש מפגעים בטחוניים.
ירוק - ירוק אמור לייצג את הסביבה, אך גם מזכיר לנו כימיכלים שונים. לכן הוחלט להפוך את משמעותו מסביבתי למזהם. הירוק מייצג את הזיהום שעלול להיווצר (ונוצר בהווה) עקב חוסר פיקוח של משרד ממשלתי לאיכות סביבה ומשרד ממשלתי לבריאות על מפעלים ועסקים שונים.
כחול - כחול צבע שנועד בעבר לסמל את החכמים, הכוהנים והטוהר. המקרה הליברלי משמר הכחול לייצוג הבורות של המעמד הנמוך. הבורות שתיווצר עקב קריסת מערכת החינוך הממלכתית או חיסולה כליל. לעניים לא יהיה כסף ללמוד במערכת פרטית, שגם ככה מחנכת להישגים ולא לערכים.
סגול - צבע אצילי זה מייצג כמובן את המעמדות שיווצרו בחברה. ליברלים מאמינים בפטרנליזם, חסד העשיר דואג לעני ובכך משעבד אותו והופך אותו לוסאל. ישנו זרם קיצוני שנקרא 'ליברטריאנים' המאמינים בביטול כמעט מוחלט של הממשלה ומוסדותיה, כולל צבא או משטרה. האציל או העשיר הפטרנלי ידאג לצרכיו הבטחוניים וירכוש לעצמו את צבאו הפרטי, יתכן וכמובן שישתמש בו לדרוך על הצמיתים שתחתיו.
התיאורים שבקשת הליברלית הנ"ל, קיצוניים, נכון. וישנם ליברלים שעדיין מאמינים בקיומן של מוסדות ממשלתיים כמו כלא. כבר פגשתי באנשי ימין שמאמינים בביטול גיוס חובה וצבא העם. וגם נתקלתי בקיצוניים ביותר שמאמינים בסירוס מוחלט של הממשלה. והתרחישים הללו אכן אפשריים ואנו באמת עלולים לשוב לתקופה פיאודלית. את צדקת דרכו נוכל להוכיח באמצעות חינוך ועבודה בלבד.
הנצחון בפאשיזם - מאבק מזוין.
הנצחון בליברליזם - עבודה קשה.
הנצחון נגד שניהם - חינוך נכון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה